בפסוק: "שמע ישראל י-הו"ה אלהינ-ו י-הו"ה א-חד".
יכוון – לאות י' עליונה של אות א' בשם "י–הו"ה" הראשון.
אם יכול יכוון כוונה נוספת – לאות נ' בשם "אלהי–נ–ו", נ' = 50 כנגד – א' בצירוף 49 האותיות בפסוקים אלו= 50.
האות נ' סמוכה לאות ו' כי המתקן "ששת ימי המעשה" זוכה ל-נ' שערי קדושה.
(בדרך אגב – לכן נ' הוא במילוי נ–ו–ן. וכן המילה א-ו-ת ברמז: מ- א' עד ת', אך האות ו' באמצע א–ו–ת כנגד תיקון "ששת ימי המעשה" שיעלה לתיקון כל העולמות והרי האותיות כנגד העולמות ולכן א–ו–ת ו' באמצע).
יכוון – לאות ו' שמאמצע האות א' בשם "אלהינ–ו".
(והאות ו' כנגד"ששת ימי המעשה" נמצא בשמאל לפי שיניקת החיצוניםמצד הגבורות משמאל).
יכוון – לאות י' תחתונה של אות א' בשם "י–הו"ה" האחרון.
יכוון – להכניס האותיות י' י' ו' שכיוון אל אות א' של "א–חד" בכדי להכלילם ל"א–חד" ללא פירוד, (עד כאן).
כוונת האות א' למעשה בקצרה….
"י–הו"ה" הראשון | "אלהי–נ–ו" | "אלהינ–ו" | "י–הו"ה" אחרון | "א–חד" |
כנגד י' עליונה באות א'. | נ' = 50, א' =1 בצירוף 49 האותיות שבפסוקים =50. | כנגד האות ו' האמצעית באות א'. | כנגד י' תחתונה באות א'. | יכניס האותיות י' ו' י' באות א' של "א–חד". |
ויש לומר: כי "אלהינ–ו" הוא משם אלהים המורה על פירוד מאחד, שנאמר: "ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ולכן צריך לייחד האות ו' על ידי י' עליונה עם י' תחתונה, שכנגד שתי י–הו"ה בפסוק: "שמע ישראל וכו".
בחינת י' תחתונה – "התעוררות מלמטה", מעורר "התעוררות מלמעלה", בבחינת י' עליונה ועל ידי זה נמשך התיקון ל"ששת ימי המעשה" כנגד האות ו'.