מצפון דוד המלך בתורה

נא לשתף הלאה…. לזיכוי הרבים.

נקדים: הכלל למציאת מצפונים בתורה ב-דילוג כל 26 אותיות בין כל אות ואות.

דוד רמוז בתורה בדילוג כל 26 אותיות כמניין שם יהו"ה.

עד כדי כך – השם נתן כבוד לצדיקים ואת דוד רמז בשמו: יהו"ה דוד באותיות יהודה והרי – מ-שבט "יהודה" יצא דוד ומ-דוד יוצא משיח בן דוד.

ויוצא שחוץ ממציאת מצפון אותיות דוד בדילוג 26 אותיות כמניין "יהו"ה" = 26, שם דוד בשם יהו"ה במלואו בשם יהודה כנזכר.

דוד – רמוז בפרשת ויגש ,(מ"ד – י"ח-י"ט).

"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עב–ד–ך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעב–ד–ך כי כמוך כפרעה", "אדני שאל את עבדי–ו וכו'".

ומכיוון – שדוד נקרא עבד השם, "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ולכן רמוז לפי הדילוג במילים: 1) "עב–ד–ך", 2) "בעב–ד–ך", 3) "עבדי–ו" לפי הכלל כל 26 אותיות, ושלושת מצפוני מילים אלו יוצאים מלשון "עבד" והכלל 3 פעמים חזקה לדבר.

ב :מילים1) "עבדך", 2) "בעבדך", 3) "עבדיו".

יש 14 אותיות כמניין דוד = 14.

ע–ב–ד–ך	ב–ע–ב–ד–ך	ע–ב–ד–י–ו	סך הכל
4 אותיות	5 אותיות	5 אותיות	14 אותיות, כמניין דוד

"ו,"יגש אליו יהודה אליו פירושו ש-יהודה ניגש ל-יוסף וזו תקרובת מלך למלך, כי יהודה – ממנו משיח בן דוד, ומ–יוסף – משיח בן יוסף, ותקרובת מלך למלך שמהם יוצא שני המשיחים העתידיים, מצינו רק בפסוק: "ויגש אליו יהודה".

"ויאמר בי אדנ"י" – והרמז שבשמו יהודה יש שם יהו"ה ובשם זה יש לצרף שם"אדנ"י".

בי" = 12, רמז – ל- 12 צירופים שניתן לעשות בשם יהו"ה ישר והפוך, "בי אדנ"י" – בשם יהו"ה ש-בשמי משלבים את שם "אדנ"י", בצירוף השמות יחד – יאהדונה"י.

ולפי ששני השמות יהו"ה אדנ"י משולבים זה בזה כנזכר, כך דוד ויהודה משולבים זה בזה, שהרי דוד כנגדמלכות שכנגד שם אדנ"י ורמוז דוד בשם יהודה שבתוכו שם יהו"ה.

"בי אדנ"י" – כמניין "בי" – י"ב פעמים אדנ"י = כמניין 30 פעם שם יהו"ה כמניין שמו יהודה = 30 כי בשמו שם יהו"ה.

"בי"	"אדנ"י"	יהו"ה	יהודה	הכפלת"בי" פעמים אדנ"י	הכפלת30 פעם 26, (26 כמניין יהו"ה).
= י"ב	= 65	= 26	יהו"ה	12 פעמים 65	= 780
= 12			דוד	= 780	30 כמניין יהודה שבשמושם יהו"ה כמניין26.

"ויגש אליו יהודה" מובא במדרש: (ילקוט שמעוני), ש-יהודה ניגש "אליו" – ל-נפתלי ושאל אותו כמה שערים יש בכניסה למצרים ונפתלי ענה שיש י"ב = 12 שערים במצרים.

שער = 570 בגימטריא נפתלי = 570, נפתלי אותיות תפלין, "י"ב שערים" – כנגד י"ב שבטים, י"ב שערים הנמצאים בכניסה למצרים" – כנגד המצרים והמניעות של ה–י"ב שבטים והחיבור שלהם לעולמות הרוחניים על ידי מצוות תפלין כמניין שער, כי בזכות התפלין שבתוכם ארבעה פרשיות: 1) "קדש", 2) "והיה כי יביאך", 3) "שמע", 4) "והיה אם שמע". כנגד ארבעת העולמות: 1) אצילות, 2) בריאה, 3) יצירה, 4) עשיה, שמכוונים כנגדם בתפילה ועל ידי התפלין שהניח נפתחים השערים בתפילה ולכן נפתלי שהוא אותיות תפלין וכמניין שער ענה ליהודה כנזכר שיש י"ב שערים בכניסה למצרים.