מה – מח העליון לזכות את ישראל ב – שי עולמות, כי עתיד ה' להנחיל לכל צדיק וצדיק שי עולמות. 

משיח בראשי תיבות: 

מ – מ' בגמטריא 40 כנגד ארבעים סאה שיעור המקווה – וזוהי טהרה שלא שולט בה חטא עץ הדעת והמשיח מקבל תורתו משורש עץ הדעת טוב ללא רע כלל. 

ש – לאות זו 3 ראשים שהם כנגד 3 אבות הקדושים ומשיח שקול כנגדם וכן כנגד 3 תפילות שבכל יום שהם תיקון העולמות והמכה בפטיש לגמר המלאכה תעשה על ידי המשיח ובזכותו תבוא הגאולה. 

י – כנגד השכ י נה – ומשיח אור כלליות השכינה, ושם י' בו ושם שמים שרוי בו ורמוז בו. ח – בגימטריא 8 והמספר מעל הטבע, (כי מספר 7 בטבע), ומשיח מקבל ומנהיג דעת השם משמים

למעלה מהטבע ולמעלה מן המידות ומעל דמות וצורה. 

משיח בגימטריא השמחה מלמד – שעל ידי מצוות בשמחה מקרבים הגאולה, ולעתיד לבוא יהיו נפלאות בכדי שיבואו לשמחה. 

משיח אותיות שם – חי. 

שם בגימטריא 340 כנגד 340 שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק, שנאמר: "שם עולם אתן לו","לו" ברמז ל"ו צדיקים. 

חי כמובא במדרש – שהם חיים וקיימים לנצח, כמו השמים החדשים והארץ החדשה שיבראו לעתיד לבוא. חי כנגד 18,000 עולמות, (חי פעמים 1000).

נקדים: הכלל למציאת מצפונים בתורה ב-דילוג כל 26 אותיות בין כל אות ואות.

דוד רמוז בתורה בדילוג כל 26 אותיות כמניין שם יהו"ה.

עד כדי כך – השם נתן כבוד לצדיקים ואת דוד רמז בשמו: יהו"ה דוד באותיות יהודה והרי – מ-שבט "יהודה" יצא דוד ומ-דוד יוצא משיח בן דוד.

ויוצא שחוץ ממציאת מצפון אותיות דוד בדילוג 26 אותיות כמניין "יהו"ה" = 26, שם דוד בשם יהו"ה במלואו בשם יהודה כנזכר.

דוד – רמוז בפרשת ויגש ,(מ"ד – י"ח-י"ט).

"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עב–ד–ך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעב–ד–ך כי כמוך כפרעה", "אדני שאל את עבדי–ו וכו'".

ומכיוון – שדוד נקרא עבד השם, "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ולכן רמוז לפי הדילוג במילים: 1) "עב–ד–ך", 2) "בעב–ד–ך", 3) "עבדי–ו" לפי הכלל כל 26 אותיות, ושלושת מצפוני מילים אלו יוצאים מלשון "עבד" והכלל 3 פעמים חזקה לדבר.

ב :מילים1) "עבדך", 2) "בעבדך", 3) "עבדיו".

יש 14 אותיות כמניין דוד = 14.

"ו,"יגש אליו יהודה אליו פירושו ש-יהודה ניגש ל-יוסף וזו תקרובת מלך למלך, כי יהודה – ממנו משיח בן דוד, ומ–יוסף – משיח בן יוסף, ותקרובת מלך למלך שמהם יוצא שני המשיחים העתידיים, מצינו רק בפסוק: "ויגש אליו יהודה".

"ויאמר בי אדנ"י" – והרמז שבשמו יהודה יש שם יהו"ה ובשם זה יש לצרף שם"אדנ"י".

בי" = 12, רמז – ל- 12 צירופים שניתן לעשות בשם יהו"ה ישר והפוך, "בי אדנ"י" – בשם יהו"ה ש-בשמי משלבים את שם "אדנ"י", בצירוף השמות יחד – יאהדונה"י.

ולפי ששני השמות יהו"ה אדנ"י משולבים זה בזה כנזכר, כך דוד ויהודה משולבים זה בזה, שהרי דוד כנגדמלכות שכנגד שם אדנ"י ורמוז דוד בשם יהודה שבתוכו שם יהו"ה.

"בי אדנ"י" – כמניין "בי" – י"ב פעמים אדנ"י = כמניין 30 פעם שם יהו"ה כמניין שמו יהודה = 30 כי בשמו שם יהו"ה.

"ויגש אליו יהודה" מובא במדרש: (ילקוט שמעוני), ש-יהודה ניגש "אליו" – ל-נפתלי ושאל אותו כמה שערים יש בכניסה למצרים ונפתלי ענה שיש י"ב = 12 שערים במצרים.

שער = 570 בגימטריא נפתלי = 570, נפתלי אותיות תפלין, "י"ב שערים" – כנגד י"ב שבטים, י"ב שערים הנמצאים בכניסה למצרים" – כנגד המצרים והמניעות של ה–י"ב שבטים והחיבור שלהם לעולמות הרוחניים על ידי מצוות תפלין כמניין שער, כי בזכות התפלין שבתוכם ארבעה פרשיות: 1) "קדש", 2) "והיה כי יביאך", 3) "שמע", 4) "והיה אם שמע". כנגד ארבעת העולמות: 1) אצילות, 2) בריאה, 3) יצירה, 4) עשיה, שמכוונים כנגדם בתפילה ועל ידי התפלין שהניח נפתחים השערים בתפילה ולכן נפתלי שהוא אותיות תפלין וכמניין שער ענה ליהודה כנזכר שיש י"ב שערים בכניסה למצרים.