יש הרבה דעות שמובאים עד כמה חכמינו זכרונם לברכה נתנו שיעור להשתכר, לפי דעת השולחן ערוך: חייב אדם להשתכר עד שלא ידע להבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי". 

ולפי דעת הרמ"א: יש אומרים שאין צריך להשתכר כל כך אלא ישתה יותר מלימודו וישן ובלבד שיכוון לבו לאביו שבשמים. 

וכתב הבאר היטב: יש אומרים שלא ידע לחשוב ש"ארור המן" = 502 בגימטריא "ברוך מרדכי" = 502. . 

והטורי זהב כתב: נראה לפרש שצריך האדם לתת שבח להשם יתברך על טובה כפולה שעשה עמנו, האחד – היא פורענות שהביא על המן ואלו לא נתברך מרדכי אלא היה נצול עם כל ישראל דיינו, אלא עוד טובה שניה – עשה השם יתברך עמנו שבירך את מרדכי הצדיק לגדולה מאוד והטובה היא יתרה, ועל כן צריך להשתכר עד שלא ידע מעלתנו מ"ארור המן" ל"ברוך מרדכי". 

ועוד כתוב במשנה ברורה: "על כן אמרו חכמינו זכרונם לברכה שלא יפסיק מלתת שבח על זה בשמחה עד שיבוא לידי כך שלא יבחין בין טובה זו לזו. 

ועוד הובא ביד אפרים: שגילו לו בחזיון הלילה ש"עד דלא ידע" היינו "עד ולא עד בכלל". והמהרש"א מפרש דברי הגמרא: שבשלושה דברים יכולים חכמים לשנות בדיבוריהם, אחד מהם: "בפוריא" וכו', שחייב אדם להשתכר ויכולים חכמים לשנות ולומר שלא יודע גם אם הוא אינו מבוסם כל כך ויודע. ובשפת אמת מסביר את דברי הגמרא "אין הכוונה שמחויב כל כך להשתכר "עד דלא ידע" אלא שכל היום מחויב לעסוק במשתה ועד דלא ידע – עדיין החיוב עליו, להוציא כשהגיע לשיעור זה, אלא אפילו קודם שיעור זה יוצא ידי חובתו כל שעוסק במשתה". ועוד יש להוסיף את מה שכתוב ב"מועדים וזמנים": ולא נהגו במשתאות עד שכרות והחיוב כדרך "משתה". 

סוד רמז "עד דלא ידע" 

 סי' תרצ"ה ס"ב. 

 ונראה לרמז "זה לעומת זה עשה האלהי-ים" ולכן שניהם באותו גימטריא שני מצבים, או ללכת בדרך "ברוך מרדכי" ובעיקר החל מזמן פורים או ללכת בדרך הפוך חלילה "ארור המן" "אשר ביקש לאבדי", לאבד את נשמות ישראל חלילה והיינו שיקח את שתיית היין לכסופין דקדושה כי סתם בדרך שתיית היין להביא לידי הוללות וסכלות אך לא כן בפורים שיכול להשתכר "עד דלא ידע". (המוציא לאור).

בא וראה – אשריהם הצדיקים בעולם הזה שזכו לקבל עולמות של תורה, אך דוד המלך (דהיינו משיח בן דוד) עתיד לקבל יותר מעולמות של תורה שקיבלו הצדיקים – "עד דלא" ברמז דוד, "עד דלא" = (109) בגימטריא דוד המלך = (109) ומלשון "דלא ידע" עד היכן שאין יודעים משיח בן דוד ידע. 

ונאמר על ימי הגאולה: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" והעיקר על ידי משיח צדקנו. 

וכידוע אבא של דוד המלך שמו ישי, ואבא של ישי שמו עובד. 

עד דלא ידע ברמז ידע, 

י-ד-ע ברמז ישי דוד עובד. 

"דלא ידע" ברמז אבי דוד ישי. 

ועוד רמז "דלא ידע" אבי ישי עובד. 

ועוד רמז – המילה האמצעית "עד דלא ידע" דלא אותיות שם שאסור להוציאו בפה, כי אם במחשבה בלבד (אל"ד) והוא שם המקשר בין עליונים ותחתונים,  

שם (אל"ד) = (35)X2 בגימטריא יין = (70). 

ולכן בסוד זה "חייב איניש לבסומי בפוריא" חייב כל אדם להשתכר בפורים ולשתות יין בסוד "עד דלא ידע", כי מפני שנכנס יין יצא סוד. 

וגילה האר"י שהאור הגבוה ביותר בשנה יורד בפורים (ליודעי ח"ן מעטרת יסוד דאבא) ונראה שעיקר הסוד ב-"עד דלא ידע"  בשתיית היין, ושלושים יום קודם ששותים ארבע הכוסות בפסח שותים בפורים יין ופורים הכנה לפסח, ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, גאולה ראשונה – ביציאת מצרים על ידי משה רבינו וגאולה שניה אם נזכה על ידי משיח בן דוד, ונמצא שכוונת "עד דלא ידע" בענין סוד משיח בן דוד, וזמן שתיית היין בפורים לרוב העולם הוא בי"ד אדר, י"ד = (14) בגימטריא דוד = (14), וכן בפסח זמן ארבעת הכוסות (ליל הסדר) בי"ד ניסן יד בגימטריא דוד וישנו חודש ביניהם היוצא לחשבון 30 יום, 30 בגימטריא יהודה היינו רמז לדוד המלך שבא משבט יהודה שממנו יוצא משיח בן דוד ופורים הכנה לפסח. 

ועוד רמז ידע אותיות "יד – ע" יד כמנין דוד כנזכר, ע' לרמז על ע' פנים של תורה, וזהו שדוד המלך קיבל ע' שנים מאדם הראשון שהוא נזר הבריאה וכל נשמות ישראל היו בתוך אדם הראשון מלפני חטא עץ הדעת טוב ורע, וביד ישנם 14 פרקים ונכפיל את 5 האצבעות ב- 14 ימצא חשבון 70 כמנין ע'. (14+5=70). 

וכתוב "ודוד ממשפחת הכהנים" כהן בגימטריא 75 עם חמשת הכוללים שבחמשת האצבעות ביד בגימטריא סופי תיבות עד דלא ידע = (75) בגימטריא כהן = (75) "עד" (74) עם הכולל בגימטריא כהן. 

"דלא ידע" = (119) בגימטריא מעט = (119) והרמז: "ותחסרהו מעט מאלקים" דהיינו שגם אם האדם ידע לעולם יהיה חסר, וזהו "דלא ידע". 

"עד דלא ידע" (193) בגימטריא עם הכולל "קבץ" (192) לרמז על קיבוץ כל הניצוצות הקדושות בין קטן ובין גדול ולתקן ולאחד את הכל לשורשו, ועל ידי שיתעלה "קבץ" (192) יתעלה במספר 1 כמנין "עד דלא ידע" (193) לעצם החיבור עם משיח בן דוד ולכן חייב כל אדם לשתות יין בפורים בין קטן ובין גדול ולכוון בסוד "עד דלא ידע" בכדי לקרב את ימות המשיח ולהביא את משיח בן דוד במהרה. 

ולעתיד לבוא נאמר: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" כל אחד ואחד כפי טרחו בפנימיות התורה וכו' כמו שכתב האר"י הקדוש. 

קבץ אותיות קץ – ב' רמז לקץ השני שהוא הגאולה השניה אם נזכה על ידי משיח בן דוד לאחר תחיית המתים.