ראש השנה

"שנהיה לראש ולא לזנב"

מנהג ישראל בליל ראש השנה לאכול מתוך הסימנים ראש של דג ולומר "שנהיה לראש ולא לזנב". 

ראש השנה הוא ראש לכל השנה כולה, וביום זה נברא אדם הראשון שבתוכו היו כל נשמות ישראל כמובא בכתבי האר"י, וה' נתן את המלוכה על העולם לאדם הראשון קודם החטא. 

ולפני חטא אדם הראשון "עץ הדעת טוב ורע", כשנברא העולם מנו את החודשים מחודש תשרי. 

הסדר לפני החטא: 1) תשרי, 2) חשון, 3) כסליו, 4) טבת, 5) שבט, 6) אדר, 7) ניסן, 8) אייר, 9) סיון, 10) תמוז, 11) אב, 12) אלול. 

ולאחר חטא "עץ הדעת טוב ורע", נתהפך גלגל החודשים בדיוק לכיון ההפוך, תשרי שהיה למעלה נהיה למטה וניסן שהיה למטה נהיה למעלה, ומאז מונים את החודשים מחודש ניסן. 

הסדר אחרי החטא: 1) ניסן, 2) אייר, 3) סיון, 4) תמוז, 5) אב, 6) אלול, 7) תשרי, 8) חשון, 9) כסליו, 10) טבת, 11) שבט, 12) אדר. 

ולעתיד לבוא כשיבוא העולם על תיקונו ויחזור להיות כמו קודם החטא יחזור הסדר בגלגל החודשים כסדר הראשון תשרי למעלה ו- ניסן למטה. 

וכשמונים את החודשים מחודש ניסן החודש האחרון יוצא אדר וישנו זנב המחבר בין שתי החודשים אלו. 

ולפי זה יש לחדש "שנהיה לראש" כמו בתחילה קודם החטא שהיינו בתוך אדם הראשון ועל ידי שנתקן הכל בשורשו ולא ניתן יותר פתח לחטאים, ויחזור העולם לתיקונו וימנו מחודש תשרי, אזי יתקיים "ולא לזנב" כי זנב ירמז לחיבור בין אדר לניסן (כי שהספירה מ-חודש ניסן אז אדר החודש האחרון), וכשהספירה תהיה מחודש תשרי אז אלול החודש האחרון, וזהו "ולא לזנב" אותיות אלול – זנב, לרמז – כשיבוא העולם לתיקונו אלול ימנה האחרון במקום אדר וממילא יתקיים במלואו "שנהיה לראש" עם מנין 9 האותיות = (910) בגימטריא תשרי = (910). 

כתוב: "בניסן נגאלו = (בגאולה הראשונה), ובניסן עתידין להיגאל" = (בגאולה השנייה), ואז יחזרו למנות מחודש תשרי. 

וממילא לא יהיה חיבור זנב יותר בין אדר לניסן, 

והרמז – באותיות זנב 

ז' (כמנין 7) והוא החודש השביעי שנמנה, מ-תשרי עד ניסן. 

נ' ברמז ניסן. 

ב' (כמנין 2) רמז לגאולה שנייה. 

שבו יתוקן ענין 'זנב' כשיחזרו למנות מחודש תשרי ואז יתקיים: "שנהיה לראש ולא לזנב". וחודש אדר מזלו מזל "דגים". 

דג בגימטריא 7 לרמז על חודש השביעי, שהוא חודש ניסן שהזנב מחבר בין אדר ל-ניסן.