חידושים ברמז 'גשמי חשוון'

בזכות עומס החגים שהיו בחודש תשרי החודש הראשון בשנה אנו מושכים שפע לכל השנה ולכן בחודש חשוון שאחרי תשרי החלו גשמי הברכה לשפע ברכה לכל השנה, כי תשרי מלשון תשרה ברכה, לרמז שקודם מקבלים הברכה מתשרי ואחר כך נשפע השפע בחשוון בזכות ברכת תשרי.

חגים ברמז אותיות חשוון,  גשם, יורה, מלקוש, מטר, מים,שמים.

הסבר מילולי להלן:

בחשוון – החלו ירידת הגשמים.

"יורה" – הוא הגשם הראשון.

"מלקוש" – הוא הגשם האחרון, וטוב למקומות חמים שלא כל כך יורדים גשמים.

"מטר" – מים בשפע, (גשם בשפע), מטר באופן כללי – כינוי לדברים שנשפכים או נזרקים בשפע.

גשם – הוא באמצע בין "יורה" ל"מלקוש".

והמים יורדים מהשמים להשקות האדמה וכו'.

כידוע המים נבראו ביום שני לבריאה (בראשית א' – ח') יום שני מסמל על פירוד מאחד שנעשה שנים, הקב"ה הפריד בין מים העליונים למים התחתונים, אבל יום הגשמים החל ז' חשוון מביאים שלום בין מים עליונים למים התחתונים שנפרדו, כי המים יורדים ממים עליונים אל מים התחתונים וזהו שמקווה כשר רק על ידי מי גשמים שהוא חיבור המים העליונים.

ויש לחדש ולרמז חודש חשוון החודש השני מתחילת השנה, כנגד יום שני בבריאה, ומזל החודש "עקרב" אותיות קרע ב' לרמז על ההפרדה וההבדלה בין מים העליונים למים התחתונים.

"עקרב" בראשי תיבות קבל רינת עמך והוא הפסוק השני ב"אנא בכח" ופסוק זה כנגד יום שני וכנגד גבורה השניה מהספירות וכן חודש חשוון שהוא החודש השני כנזכר כנגד גבורה וכן כתוב: מזכירים גבורות גשמים (משנה תענית א'), מלשון "גבורה" ונקרא "גדולה", שעל ידי שרואים את גבורת השם בגשמים עם זאת רואים את גדולת השם.

נאמר: "קבל רינת עמך שגבנו טהרנונורא", ויש לבאר ולחדש – "קב-ל ר-ינת ע-מך" קבל את תפילת העם במזל עקרב של חודש חשוון להוריד את הגשם, "שגבנו" למעלה עליונה על ידי חיבור המים העליונים המי גשמים למים התחתונים, ועל ידי זה "טהרנו" המי מקווה, וכן טהרנו אותיות טהור נ', לרמז – שמקווה מטהרת ל-נ' שערי קדושה, "נורא" אותיות אור נ', לרמז -שעלידי המקווה יזכו לאור של נ' שערי קדושה.

וכוכב החודש "מאדים" אותיות "אד" מים, מאדים ברמז הפסוק: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה", והרמז: למים התחתונים שיעלו דרך האדים מהארץ למטה וירדו מים עליונים להשקות ולהתחבר אל "פני האדמה" (בראשית ב' – ו'),  וכן כנגד חודש ניסן כוכב "מאדים", מובא במשנה: יצא ניסן ובאו גשמים סימן קללה, (ירושלמי פ"א מ"ז), והרמז כי זמן הברכה של ירידת הגשמים ז' חשוון עד סוף ניסן, לכן בשני חודשים אלו כנגדם כוכב "מאדים".

נאמר: "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים, המוציא לך מים מצור החלמיש" (דברים ח' – ט"ו),  "נחש שרף" = נחש ארסי.

יש לחדש – "המוליכך במדבר הגדול והנורא" אחרי החגים של חודש תשרי ימי הדין וימי התשובה וחסינו תחת כנפי השכינה בא חודש חשוון הולכים במדבר ששומם בו בימות החול, נחש רמז באותיות חשוון, "עקרב" רמז למזל עקרב של חודש חשוון, "וצמאון אשר אין מים" כי הרי בחודש חשוון לא חל בו שום חג או יום צום, "המוציא לך מים מצור החלמיש" ("החלמיש" = סלע שאין ממנו מקור מים) המשול לחודש חשוון, "חלמיש" אותיות ימים חלשים, אבל מקבלים כח מחודש תשרי כי כל חודש מקבל כח והשפעה מהחודש הקודם שלפניו והרי חודש תשרי עם כח עצום של חגים.

או יאמר טעם שונה – "צור החלמיש" הסלע שהוא אבן השתיה בקודש הקודשים שממנו הושתת כל העולם כולו וממנו כל השפע וכך בחודש חשוון.

ועוד טעם – כי האבן שתיה בפנימיות המקדש כנגד פנימיות השבת והרי בחודש חשוון חלים רק שבתות ומהשבת נשפע השפע לכל ימות השבוע וטעם זה יחזק עניין קדושת השבת שממנו מושפע כל השפע.

כשיהודי מתפלל תפילת שמונה עשרה,  מובא במשנה – אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אבל עקרב פוסק, (ברכות ל"ג).

הפירוש – נחש אינו מכיש אלא אם כן מרגיזים אותו, אבל עקרב עוקץ בכל מקרה אף על פי שלא מרגיזים אותו ואף אם לא זזים ולכן בעקרב יש סכנה ולפיכך יעקור רגליו, עקרב אותיות עקר ב', לרמז שיעקור ב' = 2 רגליו.

יש לחדש – על פי הנזכר "עקרב" בר"ת "קבל רינת עמך" והרמז שהכל משמים גם אם עצרת תפילתך מתוך אונס מן השמים קיבלו תפילתך ולכן עצרו אותך בתפילה.

בזכות ארץ ישראל הזקוקה לגשמים יותר מכל הארצות יורד גשמים בחוץ לארץ, כידוע ארץ ישראל כנגד השבת וחוץ לארץ כנגד ימות החול, והשבת משפיע שפע לכל ימות השבוע וכך ארץ ישראל משפיע שפע לכל הארצות.

גדול יום הגשמים בין לצדיקים ובין לרשעים (תענית ז'), ויש לחדש מכיוון שיום הגשמים עושה שלום בעולם ולכן נאה לכולם.

ויש לחדש – ז' חשוון מספר 1 יותר מהגימטריא שלום.

ז'	חשוון	ז' חשוון	שלום
7	+370	=377	=376

לרמז: ז' חשוון שורש לשלום המתקן תחילת יום הפירוד בין מים העליונים למים התחתונים כנזכר לעיל.