סוד רמז הפסוק: 

"פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון"

סגולה להמשכת השפע 

בפסוק זה יש לפתוח את שתי הידיים ולכוון לקבלת השפע על ידי התעוררות הרצון העליון. 

וישנם שמות שאסורים להזכירם בפה אלא במחשבה בלבד, ויכוון בראשי תיבות פותח את ידך = (פא"י) = (91) בגימטריא אמן = (91) ו"גדול העונה יותר מן המברך". 

ויכוון בסופי תיבות פותח את ידך = (חת"ך) לרמז – "החותך חיים לכל חי". 

ונראה לחדש שזהו שנאמר "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", "ומשביע לכל חי" שנותן לו הבורא חיים, "רצון" עם מתחבר ל-רצון הבורא, מושך צינור מלמעלה, (רצון אותיות צנור), ואזי אם יזכה לרצון העליון משביעו ל- חי עולמים, הן ברוחני והן בגשמי, ו- חי כמנין 18 ומרמז על 18,000 עולמות

ועוד רמז בפסוק: "פותח" אותיות תפוח ובענף שגדל מוציא את הפרח קודם הפרי, ועם ישראל נמשלו לתפוח, בשכר זה שהקדימו בקבלת התורה בהר סיני נעשה ל- נשמע, (וההגיון אומר קודם נשמע ואחר כך נעשה והם הלכו מעל ההגיון). 

ולתפוח ישנם 3 גוונים: 

  1. צהוב – כנגד חסד בקו ימין, 
  2. אדום – כנגד גבורה = דין – בקו שמאל, 
  3. ירוק – כנגד (תפארת) = רחמים – בקו אמצעי, (ובשלושת הקווים ישנם 10 ספירות). 

"את" – רמז מ- א' עד ת' שתופס כל כ"ב = (22) אותיות, ותפוח טוב ומועיל ל- לב, ובמילים "פותח את" – לפתוח את הלב לבורא, לב = 32 כמנין – 22 אותיות ו- 10 ספירות, וכוונת 10 ספירות כנגד עשר האצבעות כשפותחים את הידים באמירת הפסוק. 

"ידך" = 34 בגימטריא פעמיים טוב = 17, (34= 17+17) ולרמז על שתי ידיים ששתיהם מקבלים השפעה של טוב מלמעלה. 

(אף על פי שבכללי, יד ימין כנגד חמשה חסדים ויש שמאל כנגד חמשה גבורות). 

כי בכח "פותח את ידך" להשפיע טוב גם בהשתלשלות הגבורות, כי הרי הדינים בשורשם הם ממותקים, ואזי "ומשביע" – מאחר שהכל ממותק בשורשו ואין חוסר, (נמשל – לאדם האוכל מאכלים הערבים לחיך, משביע אותו). 

"לכל חי" – לכל העולמות וכל שכן לאדם המתחבר ל- "רצון" העליון. 

ועוד – "לכל חי" – (98) בגימטריא צח = (98), לרמז שבסוד פסוק זה יורד השפע מכל העולמות בצחות, וכן צח אותיות חץ לרמז ש- מה שיורד בצחות ירד כמו חץ מקשת וכל המקטרגים יברחו כחץ מקשת ממי שיעורר את הרצון העליון בתפילתו, ו- "רצון" אותיות צנור, כי עובר אליו השפע באופן ישיר. ועוד תוספת ברמז הפסוק: "פותח" – מי שלומד תורה "את" מ- א' עד ת' שהם כ"ב אותיות התורה, "ידך" אותיות כיד אם אין לו לתת נחשב לו לימוד תורתו כיד = כמו שנתן, כי בכח לימוד התורה גורם שאחרים בעולם לא יהיו עניים, (ולפיכך לא יזדקקו לאחרים).