להלכה: חייב לכוון בקריאת שמע בפסוק: "שמע ישראל"  ואם לא כיוון לא יצא ידי חובתו. 

הפירוש הפשוט – 

"שמע" = קבל והבן,   "ישראל" = עם ישראל,         "יהו"ה" = אדון הכל – היה הוה ויהיה, "אלהינו" = מלכנו ומנהיגנו המשגיח עלינו בהשגחה פרטית ותמידית, "יהו"ה" = אדון הכל – היה הוה ויהיה, "אחד" = יחיד בעצמותו ואין מלבדו…..

בכל הפסוק "שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהוה אחד" 25 אותיות כמניין כה היא השכינה.

ויחד עם הפסוק אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", 24 אותיות, יחד עם 25 אותיות של "שמע ישראל וכו'" יעלה לחשבון 49 אותיות וזה על פי הסוד וכמה טעמים בעניין.

אך יש לחדש סוד על פי מצפון האותיות בפסוק "שמע ישראל וכו', והוא הכנסת אות א' שהוא אלופו של עולם אל פסוק: "שמע ישראל וכו' ואז מתחבר א' = 1 שהוא אלופו של עולם עם כ"ה = 25 אותיות ונעשה כצירוף שם יהו"ה = 26, ויחד עם 24 אותיות של "ברוך שם וכו" יעלה לחשבון 50 כמניין נ' = 50 שערי קדושה.

בפסוק: "שמע ישר-א-ל – יהו"ה א-להינו – יהו"ה א-חד", בכל מילה שניה יש אות א', ובסך הכל 3 פעמים, כי 3 פעמים חזקה לדבר ולכן טוב לצרף אות א' לכוונת "שמע ישראל וכו'.

אות א' מחולקת לשלושה אותיות: אות – י' עליונה ואות – י' תחתונה ואות ו' באמצע, האותיות – י' י' ו' שבאות א' בגמטריא שם יהו"ה = 26, והאות ו' שבאמצע האות א' כנגד – "ששת ימי המעשה", שמהם יניקת החיצונים. 

"שמע ישראל יהו"ה אלהינו וכו'

נאמר: אלהינו במקום שם אלהים האות מ' סופית, היא מחמשה גבורות ולכן אותיות מנצפ"ך הם בסוף המילה משמאל שזה צד הגבורות, ואמירת פסוק: "שמע ישראל וכו' כולו מיתוק בעצמו וקוראים אותו בקול, ומכיון שכולו מיתוק אין בו אותיות מנצפ"ך שבסופם גבורות ולכן נקרא בשם "אלהינו" ולא בשם אלהים,  מה שאין כן ב-"ברו-ך ש-ם כבוד מלכותו לעול-ם ועד", יש 3 פעמים חזקה לדבר שיש שם מאותיות מנצפ"ך שהם גבורות וזו עוד סיבה לאמרו בלחש חוץ מהסיבה שזה פסוק שהמלאכים אומרים.

"שמע ישראל י-הו"ה אלהינ-ו י-הו"ה א-חד"

בשתי השמות י-הו"ה שב"שמע ישראל וכו", הראשי תיבות שלהם אות י', ובשם אלהינ-ו האות הסופית אות ו' כנגד "ששת ימי המעשה" שמשם יניקת החיצונים, וכן יניקת החיצונים משם אלהים ולא משם יהו"ה ולכן נעשה צירוף שם אלהינו במקום אלהים להורות גם על האות ו'.

אך צמוד אל האות ו' בשם אלהי–נ-ו יש את האות נ' היחידה שנמצאת בפסוקים "שמע ישראל וכו'" ו"ברוך שם וכו'".

לרמז: שאם מתקן "ששת ימי המעשה" כנגד האות ו', בכוונת אות ו' האמצעית שבאות א' זוכה ל-נ' שערי קדושה וכפי אותם הצירופים בכוונת א' = 1 להכניס אל 49 אותיות שבפסוקים אלו כנזכר וכך נעשה 50 כנגד נ' שערי קדושה כנזכר לעיל.

והרי יחוד האות א' מצרפת האותיות לחמישים אותיות כמניין נ' כנזכר וזהו צירוף אותיות נא שהוא לשון בקשה עמוקה בתפילה, ומכיון ש"שמע ישראל וכו" היא הכוונה העמוקה ביותר של כל יהודי לכן יש שם בכללות צירוף אותיות נא כנזכר.    

"שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד".

סוד: "אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון".

"ראשון" – רמז לשם יהו"ה הראשון שבפסוק.

"אחרון" – רמז לשם יהו"ה האחרון שבפסוק.

אבל ביניהם שם "אלהינו" והרי משם אלהים יונקים החיצונים, שנאמר: "לא תעשו לכם אלהים אחרים על פני", אלא שיש כאן שם יהו"ה ראשון לפני "אלהינו" ושם יהו"ה אחרון אחרי "אלהינו" ומרמז: ששם יהו"ה עיקר השליטה בעולמות, בבחינת: ראשון ואחרון ולכן שם "אלהינו" ביניהם ואינו ראשון ואינו אחרון.                                                 

כוונת האות א' למעשה באריכות ובטבלה בהמשך בנקל ובקצרה…

"שמע ישראל י-הו"ה אלהינ-ו י-הו"ה א-חד".

יכוון – לאות י' עליונה של אות א' בשם "י-הו"ה" הראשון.

אם יכול יכוון כוונה נוספת –  לאות נ' בשם "אלהי-נ-ו", נ' = 50 כנגד – א' בצירוף 49 האותיות בפסוקים אלו = 50.

האות נ' סמוכה לאות ו' כי המתקן "ששת ימי המעשה" זוכה ל-נ' שערי קדושה.

(בדרך אגב – לכן נ' הוא במילוי נ-ו-ן.   וכן המילה א-ו-ת ברמז: מ- א' עד ת', אך האות ו' באמצע א-ו-ת כנגד תיקון "ששת ימי המעשה" שיעלה לתיקון כל העולמות והרי האותיות כנגד העולמות ולכן א-ו-ת ו' באמצע).

יכוון – לאות ו' שמאמצע האות א' בשם "אלהינ-ו".

(והאות ו' כנגד "ששת ימי המעשה" נמצא בשמאל לפי שיניקת החיצונים מצד הגבורות משמאל).

יכוון – לאות י' תחתונה של אות א' בשם "י-הו"ה" האחרון.

יכוון – להכניס האותיות י' י' ו' שכיוון אל אות א' של "א-חד" בכדי להכלילם ל"א-חד" ללא פירוד, (עד כאן).

                כוונת האות א' למעשה בקצרה….

ויש לומר: כי "אלהינ-ו" הוא משם אלהים המורה על פירוד מאחד, שנאמר: "ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ולכן צריך לייחד האות ו' על ידי י' עליונה עם י' תחתונה, שכנגד שתי י-הו"ה בפסוק: "שמע ישראל וכו".

בחינת י' תחתונה – "התעוררות מלמטה", מעורר "התעוררות מלמעלה", בבחינת י' עליונה ועל ידי זה נמשך התיקון ל"ששת ימי המעשה" כנגד האות ו'. 

                רמז: דוד בן ישי ב"שמע ישראל"

ישי בר"ת – "ש-מע י-שראל י-הו"ה".

דוד הוא השורש למילה "אחד" = , כי הוא במספר 1 יותר, לרמז: שתיקון "אחד" בשלמותו על ידי דוד = משיח בן דוד.

כוונת יחוד האות א' = 1 מכניסים למילה "אחד" כנזכר ויוצא כמניין דוד.  

"אחד" בר"ת – א-דם ח-וה ד-וד, לרמז: שכל בריאת העולם הוא על ידי משיח בן דוד היוצא מ-אדם ו-חוה.

                  רמז רבי שמעון ב"שמע ישראל"

"שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד".

 "שמע" באותיות שמע-ון והאות ו' כנגד – ששה מילים ב"שמע ישראל וכו", והאות נ' = 50, כנגד – צירוף האות א' = 1, יחד עם 49 האותיות שבפסוקים.

יעקב פגש את יוסף לאחר 22 שנה שלא ראה את בנו ולא נפל על צאווריו ולא נשקו וקרא "קריאת שמע".

לכאורא היה צריך מיד להקדימו לשלום לאחר 22 שנה של יסורים שלא ראה את בנו ?

ויש לחדש – 22 שנה – כנגד כ"ב אותיות התורה וצריך יעקב אבינו לצרף הצירופים על פי האותיות הקדושות מכיוון שהוא עמוד התורה שנאמר: "הקול קול יעקב", ודווקא לצרף את החלק המובחר שבתורה בסוד ה"קריאת שמע", העוסק בעיקר עניין זכירת השם ושמירת הקדושה, שנאמר: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם",  ועוסק בעניין ירידת השפע, שנאמר: "ואספת דגנך וכו" , וכל מה שמוזכר ב"קריאת שמע" דומה למצבים שיוסף הצדיק עבר באותם 22 שנים, כנגד – "ולא תתורו" – עמידה בנסיונות עם אשת פוטיפר וכו' וכו', כנגד– "ואספת דגנך" – האוכל שצבר במצרים לכל העולם לפני שהתחילו שנות הרעב.

וכידוע שבכדי להוריד מועקות וצער מכל אדם, צריך לתת לו אוזן קשבת ולשמוע מה שעבר עליו, אבל כאן אצל יעקב אבינו שפגש את יוסף בנו, על ידי עצם ה"קריאת שמע" הבין את יוסף הצדיק כי המצבים שלו רמוזים ב"קריאת שמע".

ורק אחרי שיעקב אבינו קרא "קריאת שמע" וראה שאכן יוסף הצדיק עמד בכל הנסיונות וכשם שכתוב: "ולא תתורו", וכו' וכו' אז בסוף ה"קריאת שמע" נפל על צווארי יוסף ונישק אותו. 

וכן יעקב העלה את "ברוך שם" ל-"אחד" ושני פסוקים אלו יש בהם 12 תיבות וזהו 12 פעמים "אחד" יעלה למניין שם יוסף.

וכן סוד הפסוק: "שמע ישראל וכו" שאומרים בקול גדול כנגד – יעקב, והרמז: "הקול קול יעקב".

וברמז: בשמו השני ישראל, והמילה השניה בפסוק: "ישראל".

וסוד הפסוק: "ברוך שם וכו" שאומרים בלחש כנגד – יוסף, שהרי באותו זמן לא קרא את ה"קריאת שמע" אלא ששמע מ-יעקב.

וברמז: "ברו-ך שם" אותיות בור שכם, בור – קנאת אחי יוסף גרמה לאחים לזורקו לבור, ונאמר: "ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם".

"ישראל" – רמז לפסוק: "שמע ישראל".

"אל" – רמז לפסוק: "שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד" = 25 אותיות עם המילים "ברוך שם" = 6 אותיות, כמניין "אל" = 31.

"כבוד מלכותו" – שזכה יוסף הצדיק ל"כבוד מלכותו" בזכות בור שכם ברמז: "ברוך שם", וזאת מפני שבכל מצב יוסף הצדיק זכר את כבוד מלכות השם.

"לעולם ועד" – דהיינו שמלכותו של יוסף שונה מכל מלכות רגילה וזמנית וזוכה למלכות בבחינת: "לעולם ועד" בגדר – "משיח בן יוסף".

"ל-עולם" – בכל עולם ועולם יש י' ספירות כלליות, עולם בצירוף י' (כנגד י' ספירות), יעלה כמניין יוסף.

"ועד" – רמז לסוף – לגאולה השלמה, "ועד" אותיות דוד ע', ע' = 

70 כמנייין 70 שנותיו של דוד המלך.

ע' – כמניין סוד, "ועד" – כמניין יסוד.

יסוד באותיות יוס-ף דוד לרמז על משיח בן יוסף ומשיח בן דוד והאות פ' בשם יוס-ף = 80 כמניין יסוד. 

כידוע – יעקב כמניין 7 פעמים שם יהו"ה.

שם יהו"ה 1 היוצא מכללות הפסוק: כנגד 25 אותיות וסוד כוונת אות א' = 1, יחד – כמניין שם יהו"ה = 26.

עוד 6 פעמים שם יהו"ה כנגד 6 תיבות שבפסוק: "שמע ישראל ". 

כידוע – יוסף כמניין 6 פעמים שם יהו"ה.

6 פעמים שם יהו"ה כנגד 6 תיבות שבפסוק: "ברוך שם וכו".

יעקב אבינו העלה את הפסוק: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", למילה "אחד" ב"שמע ישראל".

ויש לרמז: כי יעקב יוסף יעלה למניין 13 פעמים יהו"ה כמניין "אחד" = 13.

הפסוק: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בגמטריא 1358, כמניין אלף השביעי = 1000 שנים, זמן, משיח = 358. 

                         כל הזכויות שמורות. 

מאת: הרב יואל ישכיל.       להקדשות וכו' פל': 0584298224

                לעילוי נשמת: נחמן בן אהרון.             

וטוב לכוון בשתי יחודים אלו: 

(ואסור לאמרם בפה אלא במחשבה בלבד) 

א: (שילוב יהו"ה – אדנ"י) יאהדונהי". 

ב: (שילוב אדנ"י – יהו"ה) אידהנוי"ה. 

                            יחודים נוספים –

    בהדלקת נר שבת ונר חנוכה: 

1. (שילוב אהי"ה – יהו"ה) – איההיוה"ה. 
2. (שילוב אלהי"ם יהו"ה) – אילההויה"ם. 

(שילוב אדנ"י – יהו"ה) – אידהנוי"ה.

יכוון – לאות י' עליונה של אות א' בשם "י–הו"ה" הראשון.

אם יכול יכוון כוונה נוספת – לאות נ' בשם "אלהי–נ–ו", נ' = 50 כנגד – א' בצירוף 49 האותיות בפסוקים אלו= 50.

האות נ' סמוכה לאות ו' כי המתקן "ששת ימי המעשה" זוכה ל-נ' שערי קדושה.

(בדרך אגב – לכן נ' הוא במילוי נ–ו–ן. וכן המילה א-ו-ת ברמז: מ- א' עד ת', אך האות ו' באמצע א–ו–ת כנגד תיקון "ששת ימי המעשה" שיעלה לתיקון כל העולמות והרי האותיות כנגד העולמות ולכן א–ו–ת ו' באמצע).

יכוון – לאות ו' שמאמצע האות א' בשם "אלהינ–ו".

(והאות ו' כנגד"ששת ימי המעשה" נמצא בשמאל לפי שיניקת החיצוניםמצד הגבורות משמאל).

יכוון – לאות י' תחתונה של אות א' בשם "י–הו"ה" האחרון.

יכוון – להכניס האותיות י' י' ו' שכיוון אל אות א' של "א–חד" בכדי להכלילם ל"א–חד" ללא פירוד, (עד כאן).

כוונת האות א' למעשה בקצרה….

ויש לומר: כי "אלהינ–ו" הוא משם אלהים המורה על פירוד מאחד, שנאמר: "ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ולכן צריך לייחד האות ו' על ידי י' עליונה עם י' תחתונה, שכנגד שתי י–הו"ה בפסוק: "שמע ישראל וכו".

בחינת י' תחתונה – "התעוררות מלמטה", מעורר "התעוררות מלמעלה", בבחינת י' עליונה ועל ידי זה נמשך התיקון ל"ששת ימי המעשה" כנגד האות ו'.

מובא בכתבי האר"י ישנם י"ב שערים לתפילה ורק דרך שער אחד מהם נכנסים התפילות וכו',

יש לחדש: ישנם – 12 מילים בפסוקים הראשונים ב"קריאת שמע":ב"שמע ישראל וכו" ו"ברוך שם וכו" שהם כנגד – 12 שערים.

הכלל המילה הראשונה"שמע" היא העיקר שדרכה עובר שאר המילים.

מילוי אותיות שמע בגמטריא שער.

לרמז: שדרך המילה"שמע" עוברים כל שאר המילים, כמו שרק דרך שער אחד מתוך י"ב שערים עוברים כל התפילות.

ולכן "שמע" כידועבר"ת ש-חרית מ-נחה ע-רבית, כי רק דרך שער אחד עוברים התפילות ומילוי "שמע" בגמטריא שער כנזכר לעיל.

וקוראים "קריאת שמע" בתפילות ש-ח-ר-ית ו-ער-בית ורמוזים במילה שער ומנחה אינה רמוזה במילה שער ולמרות כן תפילת מנחה מעלה את כל התפילות ולכן מ-נחה רמוזה בפניות המילה ש-מ-ע.

סגולה להמשכת השפע 

בפסוק זה יש לפתוח את שתי הידיים ולכוון לקבלת השפע על ידי התעוררות הרצון העליון. 

וישנם שמות שאסורים להזכירם בפה אלא במחשבה בלבד, ויכוון בראשי תיבות פותח את ידך = (פא"י) = (91) בגימטריא אמן = (91) ו"גדול העונה יותר מן המברך". 

ויכוון בסופי תיבות פותח את ידך = (חת"ך) לרמז – "החותך חיים לכל חי". 

ונראה לחדש שזהו שנאמר "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", "ומשביע לכל חי" שנותן לו הבורא חיים, "רצון" עם מתחבר ל-רצון הבורא, מושך צינור מלמעלה, (רצון אותיות צנור), ואזי אם יזכה לרצון העליון משביעו ל- חי עולמים, הן ברוחני והן בגשמי, ו- חי כמנין 18 ומרמז על 18,000 עולמות. 

ועוד רמז בפסוק: "פותח" אותיות תפוח ובענף שגדל מוציא את הפרח קודם הפרי, ועם ישראל נמשלו לתפוח, בשכר זה שהקדימו בקבלת התורה בהר סיני נעשה ל- נשמע, (וההגיון אומר קודם נשמע ואחר כך נעשה והם הלכו מעל ההגיון). 

ולתפוח ישנם 3 גוונים: 

1. צהוב – כנגד חסד בקו ימין, 
2. אדום – כנגד גבורה = דין – בקו שמאל, 
3. ירוק – כנגד (תפארת) = רחמים – בקו אמצעי, (ובשלושת הקווים ישנם 10 ספירות). 

"את" – רמז מ- א' עד ת' שתופס כל כ"ב = (22) אותיות, ותפוח טוב ומועיל ל- לב, ובמילים "פותח את" – לפתוח את הלב לבורא, לב = 32 כמנין – 22 אותיות ו- 10 ספירות, וכוונת 10 ספירות כנגד עשר האצבעות כשפותחים את הידים באמירת הפסוק. 

"ידך" = 34 בגימטריא פעמיים טוב = 17, (34= 17+17) ולרמז על שתי ידיים ששתיהם מקבלים השפעה של טוב מלמעלה. 

(אף על פי שבכללי, יד ימין כנגד חמשה חסדים ויש שמאל כנגד חמשה גבורות). 

כי בכח "פותח את ידך" להשפיע טוב גם בהשתלשלות הגבורות, כי הרי הדינים בשורשם הם ממותקים, ואזי "ומשביע" – מאחר שהכל ממותק בשורשו ואין חוסר, (נמשל – לאדם האוכל מאכלים הערבים לחיך, משביע אותו). 

"לכל חי" – לכל העולמות וכל שכן לאדם המתחבר ל- "רצון" העליון. 

ועוד – "לכל חי" – (98) בגימטריא צח = (98), לרמז שבסוד פסוק זה יורד השפע מכל העולמות בצחות, וכן צח אותיות חץ לרמז ש- מה שיורד בצחות ירד כמו חץ מקשת וכל המקטרגים יברחו כחץ מקשת ממי שיעורר את הרצון העליון בתפילתו, ו- "רצון" אותיות צנור, כי עובר אליו השפע באופן ישיר. ועוד תוספת ברמז הפסוק: "פותח" – מי שלומד תורה "את" מ- א' עד ת' שהם כ"ב אותיות התורה, "ידך" אותיות כיד אם אין לו לתת נחשב לו לימוד תורתו כיד = כמו שנתן, כי בכח לימוד התורה גורם שאחרים בעולם לא יהיו עניים, (ולפיכך לא יזדקקו לאחרים).